מדד התחרותיות העולמי של הפורום הכלכלי העולמי (WEF) לשנת 2017-18

27.9.17

הודעה לעיתונות

התאחדות התעשיינים:

מדו"ח התחרותיות של הפורום הכלכלי העולמי עולה כי שני הגורמים שמאיימים להאט את המשק הישראלי מהמשך צמיחה, הינם הביורוקרטיה הממשלתית ושיעורי המס הגבוהים

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש: "העלייה בדירוג מהווה הכרה רשמית בעבודה הקשה והדרך שעשתה ממשלת ישראל לשיפור הסביבה העסקית, אולם יש להמשיך ולפעול להפחתת נטל הרגולציה והבירוקרטיה בישראל"

ישראל קפצה 8 מקומות למקום ה- 16 בדירוג התחרותיות של הפורום הכלכלי העולמי, ודורגה בפעם הראשונה בעשרים המקומות הראשונים במדד התחרותיות העולמי של הפורום הכלכלי העולמי (WEF) לשנת 2017-18. כך עולה מדו"ח התחרותיות של הפורום שהתפרסם אתמול.

אולם, שני גורמים שציין הדו"ח שמאיימים להאט את המשק הישראלי מהמשך הצמיחה, הינם הביורוקרטיה הממשלתית ושיעורי המס הגבוהים, ועל כן במסגרת הדירוג, הציון בתחומים אלו הוא נמוך ביותר. בבירוקרטיה הממשלתית הציון של ישראל ירד ל- 21.6 לעומת 18.6 אשתקד, דבר המעיד על עלייה בנטל הרגולציה והבירוקרטיה.

הדו"ח מודד את התחרותיות של 137 מדינות, אשר מוערכות על פי הגדרות של מדיניות ויכולות כלכליות הקובעים את רמת הפריון במדינה.

ישראל עלתה 8 מקומות במדד התחרותיות - מהמקום ה- 24 למקום ה- 16, שיפור משמעותי מהדירוג אשתקד. כמו כן ישראל הנה המדינה החדשה היחידה שהצליחה לפרוץ קדימה ולהשתייך ל- 20 הכלכלות המובילות בדירוג.

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש: "כנציגים בישראל של  הפורום הכלכלי העולמי, אנו רואים בעלייה בדירוג התחרותיות למקום ה- 16, הכרה רשמית בעבודה הקשה והדרך שעשתה ממשלת ישראל לשיפור הסביבה העסקית. אולם, על הממשלה להמשיך ולפעול להפחתת נטל הרגולציה והבירוקרטיה בישראל. לשמחתנו משרד ראש הממשלה הקים לאחרונה מחלקה מיוחדת, שכל מטרתה הנה להילחם בנטל הרגולציה בישראל.  בנוסף במסגרת התוכנית 'נטו תעשייה', משרד האוצר מתכנן  לשלב מספר צעדים אשר יובילו להפחתת נטל הרגולציה. אנו מקווים כי סך כל פעולות אלו יחדיו, יוביל כבר בעתיד הקרוב להפחתה בעומס הרגולטורי הכבד עימו אנחנו עדיין נאלצים להתמודד בישראל, באופן אשר יעודד את הצמיחה במשק".

בנוסף לכך, מהדוח עולה כי ישראל הצליחה לשמור על מעמדה בשלושת המקומות הראשונים של דירוג החדשנות. בדוח נכתב כי 'אומת הסטארט אפ' מפורסמת בזכות כמות עצומה של המצאות וחידושים מאז הקמתה של המדינה, למרות כל האתגרים הניצבים בפניה.

בנוסף ישראל זינקה בדירוג כתוצאה מהקפיצה העצומה במדד המוכנות הטכנולוגית- מהמקום ה- 22 אשתקד למקום ה- 7, עלייה של 15 מקומות. כמו כן מדד הפיתוח בשוק הפיננסי של ישראל עלה בדירוג מהמקום ה - 19 למקום ה -11, ומדד התחכום העסקי עלה בדירוג מהמקום ה- 21 למקום ה- 15.

הדו"ח ניתח בנוסף אזורים שונים ברחבי העולם. מהניתוח עולה כי ישנה ירידה ברורה בסביבה המקרו-כלכלית במזרח התיכון ובצפון אפריקה בשנים האחרונות, מה שהופך את העלייה של ישראל בדירוג למרשימה אף יותר. ישראל הצליחה לעלות בדירוג בניגוד למגמה של האזור כולו, מהמקום ה - 48 בעולם עד למקום ה – 39, עלייה של 9 מקומות.

אחת המדינות שנפגעו מאוד כתוצאה מן ההאטה בסביבה המקרו-כלכלית במזרח התיכון ובצפון אפריקה היא קטאר. המדינה במפרץ ירדה מהמקום ה - 18 אשתקד, למקום ה - 25. בדו"ח צוין כי את ההתדרדרות בדירוג ניתן לייחס לירידה במחירי הנפט והגז, אשר השפיעה באופן משמעותי על המצב הפיסקאלי במדינה.

כמו כן, הדו"ח מצביע על רמות היסטוריות של צמיחה נמוכה בכלכלות המפותחות. הסיבות לכך כוללות רמות היסטוריות נמוכות של השקעה, אשר מצמצמת את הביקושים ולכן מדכאת את הצמיחה של המשק. בדוח צוין כי לדוגמה בין השנים 2008 ל - 2015, חוותה אירופה ירידה ממוצעת של כ - 260 מיליארד אירו במונחים ריאליים בעסקים, מגורים והשקעות ציבוריות. בארה"ב, ההשקעה העסקית נטו ירדה בשנת 2014 ל -2.8% 2014 לעומת ממוצע של 4.8% בין השנים 1960-2000.