רפאל ותעשייה אווירית ידרשו לתת גם בנהלי הרכש שלהם פקטור בגובה של 10% למציעים ישראלייים בהשוואה לספקים זרים

מקור: דוברות ועדת חוקה חוק ומשפט , כנסת ישראל

ועדת החוקה אישרה ב-14/2/22 (ב') את תקנות חובת המכרזים (התקשרויות מערכת הביטחון) (הוראת שעה), התשפ"ב-2021. בתקנות מוצעים, בהוראת שעה לשנתיים, שני תיקונים עיקריים: תיקון ראשון הוא העלאת סכום הפטור ממכרז בעסקה של חברה ממשלתית שמחזור העסקאות השנתי שלה עולה על 1.1 מיליארד ₪, כאשר סכום העסקה אינו עולה על 2 מיליון ₪ במקום 660,000 ;₪ התיקון השני הוא קביעה כי בעסקאות של חברות ממשלתיות בהן נדרש אישור מנכ"ל למתן הפטור או לבחירה בהצעה יחידה – יידרש אישור רק בעסקאות שהיקפן עולה על 5 מיליון ₪ ולא על 1.8 מיליון ₪.
 
התקנות חלות על משרד הביטחון ועל חברות ממשלתיות ביטחוניות ששר הביטחון אחראי עליהן. ככל תאגיד ממשלתי, גם חברות אלו מחויבות בעריכת מכרז בטרם התקשרות לביצוע עבודה, לקבלת שירותים או לרכש.  על פי דברי ההסבר לתקנות המוצעות, אחד המאפיינים של החברות הממשלתיות הוא פעילותן בשוק תחרותי ודינאמי, כך שלחברות נדרשת גמישות מחשבתית, חופש פעולה וניצול הזדמנויות עסקיות. זאת בייחוד כאשר מול החברות ניצבות, בישראל ובעולם, חברות שאינן מחויבות בקיום מכרזים. העדר חובת המכרז של חברות מתחרות מהווה פעמים רבות יתרון מובנה משמעותי מול החברות הממשלתיות, שקשה להתעלות עליו, ובכלל זאת בשים לב להשקעת המשאבים הנדרשת ולעיכובים בניהול מכרז. כל זאת, כאשר החברות הממשלתיות פועלות בסביבה עסקית, המחייבת אותן, כך על פי דברי ההסבר, להבטיח מקסום רווחים, המפחיתה במידה מה את החששות שבקביעת פטור ממכרז או הרחבתו.
 
מ"מ היו"ר ח"כ ענבר בזק (יש עתיד): "נבקש לראות דוח של החברות הממשלתיות בעוד שנה ביחס לפיזור ספקים, העדפת תוצרת הארץ, ארץ המקור של הספקים, היקפי עסקאות, משך הזמן שנחסך בהכנת הצעות מחיר לפני ואחרי התקנות וזמן תגובה לביצוע התקנות".
 
ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "חברות פרטיות יכולות לעשות מה שהן רוצות ומול חברות ממשלתיות יש פער ענק בשקיפות. חייב להיות מנגנון שקיפות לציבור שילווה את התהליך. צריך יהיה לדווח לוועדה כל חצי שנה על תוצאות השינוי. כמובן שיש לראות מה נבקש בדיווח איזה פרמטר ייתן אינדיקציה להשלכות הצעד ביחס למה שהיה קודם לכן, לצורך מעקב ופיקוח".
 
ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית): "הפנייה הגיונית אך הטיעונים שעולים פה על הצורך בפטורים נכונים לגבי המבקשים פה אך נכונים גם ביחס להרבה גופים אחרים. כמדינה עשינו לנו את חוק חובת המכרזים לתועלות שקיפות ועוד אך כל שהזמן עובר המשקולות שלו עולות. הרי לא נרצה שמשרד ממשלתי יעבוד ביעילות? משרד התיירות בסופו של דבר מתחרה במשרדים אחרים בעולם, ויצרנו מנגנון הקושר לנו את הידיים. יכול להיות שעלינו כוועדה לעשות דיון חשיבה על חוק חובת המכרזים האם הוא מגשים מטרותיו". 
 
ח"כ גבי לסקי (מרצ): "מה המדד להצלחת התיקון מה ישיג את המטרה? אם אתם לא יודעים מה זה הולך לחסוך, למה להתקין את התקנות? איך אתם מבטיחים את העדפת תוצרת הארץ?
הדינים החדשים שיחולו בגובה של כסף רב עלולים לפגוע במשתתפים אחרים. איך מבטיחים שעל אף שמדובר בהליך לא מכרזי, את אותם תנאים שהיו קודם לפי דיני מכרזים? כך שהליכי העיון יישמרו? אני רוצה לעגן את ההעדפה הזו בנוסח כמו בחוק חובת מרכזים".
 
רוא"ח חביב קטן, רכז תעשיות ביטחוניות במשרד האוצר: "התבקשנו ע"י יו"ר הוועדה לקיים שיח נוסף. הצגנו את מלוא הנתונים והסברנו שעיקר ההעדפה של החברות הממשלתיות היא ללכת חד משמעית קודם כל לתוצרת הארץ. ביחס ל-10 נקודות היתרון במכרז שיש בו גם ספקים מקומיים וגם מחו"ל- היו בשנתיים האחרונות מתוך אלפי מקרי רכש 5 מקרים כאלו כי במקרה שחושבים שיש לפנות גם וגם כי אין שוק מספיק גדול בארץ אז יש 10 נקודות יתרון. הגענו להסכמה עם הנהלת החברות, משרד הכלכלה והתאחדות התעשיינים שאם התקנות יעברו כלשונן נפנה לבורד ונבקש עדכון של נהלי הרכש הפנימיים שבמסגרת הוראת השעה הזו לשנתיים הקרובות 10 נקודות היתרון כפי שהיו בחוק יהיו בנהלים הרכש הפנימיים של החברות".
אנחנו שותפים לדאגה לכספים הציבוריים. במקרה הספציפי, גם הכספים שהחברות מקבלות ממשה"בט נעשה בהליך רכש תחרותי. הם מתמודדים מול ענקיות מחו"ל כמו לוקהיד מרטין ועוד מגה חברות. בתעשייה האווירית מדובר על פחות מ-20% וברפאל פחות מ-50% מהכספים מהארץ. הן כן מקבלות כסף ציבורי אבל בהליך סופר תחרותי בשוק גלובלי. ביקשנו הוראת שנתיים כי נכון יהיה לחזור ולדווח לוועדה על התוצאות".
לשאלת ח"כ מקלב וח"כ לסקי השיב: "אם נצליח להבין שחסכו שעות או שבועות בהליכי רכש ושהחלק של התעשייה הישראלית לא קטן ושגם אם היו מכרזים עם ספקים מחו"ל שעדיין ניתנה העדפה בתהליך התחרות זו תהיה הצלחה".
 
 איל מורד סמנכ"ל רכש ולוגיסטיקה בתעשייה האווירית: "פטור ממכרז לא אומר פטור מתיחור ותהליך תחרותי לפפי נהלי הרכשה של התעשייה האווירית, נהלים מאוד מבוקרים ומסודרים. עיקר הכסף שלנו הוא לא ציבורי אלא מגיע מלקוחות בעולם, כ-70% מהתקציב. כל התקשרות מגובה בתהליך מסודר שלא מוכרע ע"י אדם אחד ומשולבים בו אנשים מדיסציפלינות שונות והירארכיות שונות, כספים הנדסה רכש ועוד. הנושא חשוב לנו לגמישות הכרחית לטובת התפעול השוטף וציפיות השוק להיות אג'ילי בעולם הזה. ההקלה בבירוקרטיה היא גם עבור הספקים בישראל שסובלים קשות מהצורך לשכור עו"ד ורוא"ח ולעמוד בפרוצדורות אין סופיות. לגבי רכש כחול לבן- שתי החברות מבקשות להמשיך ולרכוש חלק ניכר מהותי שלהם מישראל – אנחנו מוכרות ציוד ביטחוני שמאוד קשה לשלב בו רכיבים זרים. התעשייה האווירית מוציאה כ-60% מהרכש שלה וברפאל אפילו יותר.
המהות שלנו היא התעסקות עם מידע רגיש לפלטפורמות בעלות אופי ביטחוני כךך שקשה לשתף את המידע, אך איפה שנידרש הכל נמצא ומנוהל במידה טובה מאוד במערכות המידע שלנו.
עלו חששות רבות בדיון הקודם שבחנו את המכלול לגבי הספק הקטן והתקנות כפי שהן כיום נותנות עדיפות לספקים גדולים שיש להם סוללות עו"ד. הנוסח החדש מסיר נטל שהוא כורע תחתיו של עלויות ובירוקרטיה, שזה הרבה יותר מזכות עיון. אנחנו לא מתכוונים לשנות את התמהיל שאנחנו רוכשים היום. אנחנו בעד להעצים את התעשייה המקומית. אנחנו לא מעתיקים את מרכז הכובד שלנו מישראל כמו שעושות חברות אחרות. התעשייה שסובבת אותנו בצפון בדרום ובמרכז היא מנוע אדיר אנחנו רואים בהם שותפים לדרך".
 
לשאלת ח"כ מקלב וח"כ לסקי השיב: "אחד המדדים הוא כמה זמן לוקח להוציא התקשרות מרגע החתימה עם הלקוח. ההתקשרויות בד"כ עם מדינות זרות במנותק ממצב ביטחוני בארץ או בארצם. אנחנו רוצים להוציא את תהליך ההרכשה בתוך פחות מ-30 ימים מרגע שהתנענו את תהליך הרכש.
לוקח לנו להוציא התקשרות 60-30 ימים. תהליך מכרזי לעומת תהליך תיחור שלא כולל בתוכו מכרז הפערים יכולים לעמוד על עשרות ימים בשעה שבתיחור הרגיל ייקח לבחור בין 3 הצעות מחיר שבוע עד עשרה ימים. לספקים יותר קל לתת לנו הצעות במסגרת תיחור ולא במכרז כי בו הם צריכים להכין הרבה ניירת ולהיעזר בגורמי חוץ, לקבל הצעת מחיר מספק ייקח ימים ולמכרז ייקח שבועות. לי כחברה ייקח שבועות בתיחור להוציא הזמנה ובמכרז – חודשים".
 
עו"ד אורי רוזנברגר סגן יועמ"ש התעשייה האווירית- "אנחנו כפופים לדין שהוא מורה ומגביל בתקנות חובת המכרזים התקשרויות מעה"בט את זכות העיון בהצעה הזוכה. המחוקק עצמו חייב את החברות הממשלתיות ולא רק אותנו, בעניין זכות העיון למשתתפים במכרז שהצעתם לא זכתה.
מציע שהצעתו לא זכתה בהליך תחרותי, זכאי לקבל הסבר מדוע הצעתו לא זכתה ואנחנו לא שומרים אצלנו סודות. זכות העיון בהצעה הזוכה במסגרת מכרזית היא אחת הזכויות הרחבות שהעניק בימ"ש בפסיקה לחברות המשתתפות. לשיטתנו היא לא חלה על תחרויות שאינן מכרז אך לפי ההלכה בתחרויות אנחנו מחויבים לפעול כרשות מנהלית ללא קשר להיותנו חברה עסקית ועלינו לשמור על שקיפות, שוויון והזדמנות שווה למבקשים להשתתף".
 
עו"ד אביטל רוזנברג יועמ"שית וסמנכ"לית בכירה ברפאל:  "מדובר באיזונים- יש רצון שחברות ממשלתיות ישמור על כושר התחרות שלהן ולכן יש משהו מאוד ספציפי בהתקשרויות שרלבנטיות לרפאל ולתעשייה האווירית. גם רפא"ל מאוד מחויבת בטח בצפון הארץ. לצורך האיזון עשינו הוראת שעה לשנתיים. ח"כ מקלב ביקש שנדווח לאחר שנה או זמן אחר שהוועדה תחליט. היו המון נתונים שנתנו ונאספו לפני הוועדה והסכמנו להחיל בתוך הנהלים הפנימים שלנו שאנחנו נבדקים עליהם רפרנטים  שעובדים איתנו ואנחנו נתונים לפיקוח משרד המשפטים, משרד הביטחון, וגם של רשות החברות. גם היום, למרות סכום הפטור אנחנו עובדים בתעשייה של מרכזים וועדות. יש מספיק מנגנוני פיקוח ובקרה. מה שמבקשים פה זה פחות בירוקרטיה כדי לאפשר עבודה של שבועות במקום חודשים. אורך התהליך נהיה לפעמים חסר פרופורציות. בכל מקרה עובדים באופן מסודר מול מכרזים. 2 מלש"ח מאפשר את אותה התנהלות שתהפוך אותנו לקצת יותר תחרותיים מול אלו שאין להם רגולציה כה כבדה ומצד שני, נימדד עליה אח"כ בקריטריונים שהרגולטור שלנו ימצא לנכון".
 
תמכו בתקנות: מ"מ היו"ר ח"כ ענבר בזק (יש עתיד) והח"כים מופיד מרעי (כחול לבן) וגבי לסקי (מרצ).