הפעם אנחנו שואלים  "נשים קובעות את סדר היום הכלכלי"

אנשי תקשורת שמסקרים את התעשייה הישראלית מספרים על הנעשה מאחורי הקלעים • והפעם: סוניה גורודיסקי, עורכת הכלכלה של "ישראל היום"
רונית מורגנשטרן | צילום: קובי קואנקס

"בשל יוקר המחיה השתנתה התפיסה של התחום הכלכלי בישראל"
"תחום הכלכלה הפך לאחד התחומים המרכזיים בכל מערכת חדשות. אם בעבר כלכלה נחשבה לתחום מורכב שסוקר בעיקר על ידי העיתונים הכלכליים, היום ברוב כלי תקשורת יש גם סיקור כלכלי שוטף. הסיבה העיקרית לשינוי שחל בתפיסה של התחום הכלכלי נעוצה בעלייה משמעותית ביוקר המחיה בישראל בשנים האחרונות – החל ממחירי הדירות ועד למחירי המזון בסופר. באתרי חדשות כלליים ממוקמים לרוב מדורי הכלכלה גבוה באתר, ובערוצי טלוויזיה ותחנות רדיו תוכניות כלכליות משודרות לרוב בפריים טיים. אם בעבר אייטמים תקופתיים כמו למשל, עדכון מחיר הדלק, מדד המחירים לצרכן או הודעות על גובה הריבית במשק התפרסמו בהרחבה בעיקר בעיתונות הכלכלית, הרי שבשנים האחרונות תופסים הנושאים הללו מקומות מרכזיים גם בעיתונות הכללית. כמעט כל הודעה של בנק ישראל על גובה הריבית במשק או כל פרסום של מדד המחירים לצרכן ישובץ לרוב ככותרת ראשית גם בעיתונות הכללית. זאת כאמור, מתוך הבנה שיוקר המחיה, וגל ההתייקרויות שחל בשנה האחרונה בפרט, הפכו לנושא שיחה מרכזי בכל בית". 
"בשנה האחרונה עבר הפוקוס לסיקור הכלכלי והפוליטי"
"לפי הסקר של 'ישראל היום' שנעשה זמן קצר לפני הבחירות האחרונות, 49% מהציבור סבורים שיוקר המחיה הוא הנושא המטריד ביותר, ואני מאוד מזדהה עם המסקנה הזאת. השנה האחרונה הייתה סוערת במיוחד עבור כתבים כלכליים (וכן פוליטיים). אפשר להגיד שלאחר שנתיים של קורונה כתבי הבריאות סוף סוף נשמו לרווחה, והפוקוס עבר לסיקור הפוליטי והכלכלי, ולא בכדי. שנת 2022 הסתיימה באינפלציה שלא נראתה כאן 20 שנה, ריבית בנק ישראל עלתה תוך מספר חודשים מ־%0 לקרוב ל־4%, והדבר מכביד מאוד על יותר ממיליון משפחות בישראל שמשלמות משכנתה מדי חודש. לכן, מטבע הדברים, הנושאים שמאוד מעסיקים את הציבור הרחב בתחום הכלכלה הם כל מה שקשור לעליות או ירידות מחירים – החל מהתייקרות המשכנתאות, עליות מחירי הדירות, עליות במחירי השכירות, עליות מחירי החשמל, עלייה או ירידה במחיר הדלק ועד סל המוצרים בסופר". 
"נושא העוני בישראל לא מטופל כמו שצריך"
"מעבר לעניין התחרות והפרסומים הראשונים – לי באופן אישי חשוב להעלות לסדר היום נושאים שלא דיברו עליהם מספיק על אף חשיבותם הציבורית, כמו למשל, על נושא העוני בישראל שלא מטופל כמו שצריך – גל ההתייקרויות פוגע בעיקר בשכבות החלשות. בכל מקרה, אחד הדברים שמנחים אותי בבחירת האייטמים הוא האם מדובר במידע שחשוב שהציבור יידע, האם הוא יכול להועיל ולתת שירות לציבור". 
"הגענו למצב שמי שעומדות בראש כל העיתונים הכלכליים הן נשים"
"העיתונות הכלכלית עברה שינויים רבים, וכיום הגענו למצב שמי שעומדות בראש כל העיתונים הכלכליים הן נשים, וזה נהדר שנשים קובעות את סדר היום הכלכלי נוכח העובדה שבממשלה הנוכחית אנחנו רואים מיעוט נשים בעמדות המפתח. אני מדברת על נעמה סיקולר מגלובס, סיון קלינגבייל מדה מרקר, גלית חמי מכלכליסט, קרן מרציאנו מחדשות 12, נועה רויכמן, עורכת הכלכלה של N12. אני מאוד גאה בזה. מעבר לעובדה שנשים תפסו תפקידי עריכה בכירים בכלי תקשורת כלכליים, יש גם לא מעט כתבות כלכליות בכירות שמדווחות על נושאים כלכליים 'כבדים' יותר (מתקציב המדינה ועד שילוב החרדים בשוק התעסוקה ועוד)". 
"כתב כלכלי צריך לנסות ולהסביר את החומר בצורה בהירה ככל שניתן"
"הקושי בסיקור התחום הכלכלי בעיתון שהוא לא כלכלי הוא בעיקר בהנגשת המידע לציבור. כתב כלכלה צריך להבין היטב על מה הוא כותב וחייב לצאת מנקודת הנחה שהציבור הרחב לא שולט במושגים רבים שנלמדים בתואר ראשון לכלכלה ולנסות להסביר את החומר בצורה בהירה ומובנת ככל שניתן. זה מאתגר, בייחוד לנוכח העובדה שיש מקום מוגבל בעיתון".
מחדרי העסקאות ועד ערוצי התקשורת המובילים
"במשך עשור עסקתי בתחום המסחר במט"ח, ובין התפקידים הבולטים בתחום הפיננסי: סוחרת בדסק אופציות בחדר עסקאות מט"ח של בנק אגוד ומנהלת נגזרים בחטיבת ההשקעות של מגדל חברה לביטוח. בין התפקידים הבולטים שלי בתחום התקשורת: כתבת אנרגיה, תשתיות ותחבורה בעיתון 'גלובס', עורכת ומגישת פינה בערוץ הכנסת, כתבת כלכלה וחינוך באתר 'וואלה'".