נאום סוף קדנציה יוסי אשכנזי איגוד המתכת 2022
ערב טוב, 
אז מה היה לנו ב4 שנים האחרונות?
סוף העולם הגיע.
סוף העולם לא הגיע.
עצירה כללית של גלגלי המשק, ומייד לאחריה צמיחה מואצת.
שגעון במחירי ההובלה
מחסור כרוני בעובדים
התייקרות דרסטית של חומרי הגלם
ולקינוח: אינפלציה
מלחמה באירופה
משבר אנרגיה
בקיצור, שישו ושימחו בשכונה.
עברתי על הנאום שלי מלפני 4 שנים. התרעתי בו על ההשתעבדות שלנו לכספי הסיוע האמריקאים ועל מעבר של טכנולוגיות ייצור מתקדמות לידיים זרות.
וזה מוביל אותי לסגירה של מפעל טכנולוגיות להבים שעבר לבעלות פראט אנד וויטני לפני כמה שנים.
טכנולוגיות להבים היו, ועדיין, פאר התעשייה הישראלית בכלל, ותעשיית המתכת בפרט.
מפעל שמעסיק קרוב ל 1000 עובדים, ושקנה מכונות CNC בסדרות של 10 ו- 20 מכונות במכה.
והנה, תוך יום מודיעים על סגירתו!
אני בטוח שלבעלים יש סיבות מצויינות למה לסגור את המפעל, ואני לא רוצה להכנס לזה. אבל מה שכן מאד מטריד אותי זו הקלות המדהימה של הלחיצה על ההדק. הדק הסגירה והפיטורין.
אנחנו מתלהבים מאקזיטים, ממכירה לבעלים זרים, אבל אנחנו שוכחים שלא קורצנו מאותו החומר. רובנו ככולנו יזמים וגם לציונות יש משקל לא קטן בקבלת ההחלטות שלנו.
האמריקאים, הסינים וההודים הם לא כאלה. אותם ערכי הציונות, העשייה והתעשייה בישראל כלל לא מעניינים אותם.
אז בואו לא נתפלא אם נשמע על עוד מפעלים בבעלות רב לאומית שביום בהיר מודיעים על סגירתם.
רובנו מוטרדים גם מהתהליכים הפנימיים שקורים במדינה שלנו.
האלימות גואה בצורה מפחידה.
המשילות באזורים נרחבים בארץ נפגעה קשות.
אנחנו כבר לא אותה מדינה מלוכדת שהיינו עד לא מזמן.
ופה בדיוק אנחנו צריכים לשנס מותניים ולצאת מהקופסא החמימה שלנו, או משמורת הטבע הנוחה שלנו. יש לנו כח. כי אם אנחנו יודעים לגייס כספים ולהקים מפעלים לתפארת, אז אנחנו צריכים להסתכל על עצמנו לא רק ככוח כלכלי אלא גם ככוח מחנך. ככאלה שמסוגלים להעביר לעובדים שלנו, למשפחות שלהם, ולסביבה העיסקית בה אנו פועלים ערכים של סובלנות, אהבת הזולת והאחר, ושמירה על איכות הסביבה.
יש לנו כח. בואו ננצל אותו לא רק להגדלת הרווחיות אלא גם לרווחת הסובבים אותנו.
נושא נוסף שאני רוצה להעלות, ושגם עליו דיברתי לפני 4 שנים: - צאו מהקופסא!
תשקיעו לא רק בברזלים, תשקיעו בטכנולוגיות.
מפעל עיבוד שבבי או זיווד שלא ישכיל לפתח טכנולוגיות אחרות, כמו הרכבת מכלולים ומכונות, והטמעה של מערכות מיחשוב מתקדמות, לא ישרוד.
נקטר עד מחר על היבוא מסין, אבל המציאות טופחת על פנינו.
שעת העבודה בישראל יקרה מאד.
מחיר חומר הגלם בישראל יקר מאד.
מחיר הציפויים בישראל יקר מאד.
הלקוחות שלנו לא פראיירים. הם יודעים לקנות ב LOW COST COUNTRIES מוצרים שרק אתמול התגאינו בכך שאנחנו מייצרים אותם הכי טוב. אני בטוח שהוויטרינות שלכם במפעלים מלאים במוצרים כאלה...
אז תתעוררו.
עלינו לחשוב על טכנולוגיות חדשות ולא רק על ספינדלים מסתובבים.
לפני כשלושה חודשים עשיתי עם יהודה סיור בצפון והגענו למפעל חד אסף.
שם הכרתי פעם ראשונה את נובו. ויהודה זרק לו את המשפט הבא: "בוא תחליף את יוסי".
אחרי איזה חודש יהודה אומר לי שנובו מסכים!
האמת הופתעתי, ואפילו התרגשתי.
כי זכינו.
יצא לי לדבר עם נובו על כמה וכמה נושאים הוא הגיע אפילו אלי לביקור על מנת להבין את התפקיד, ומאד התרשמתי מהחוכמה שלו, מהשקט הנפשי, מהניתוח האנליטי של כל בעיה, בקיצור, אני שמח שתפקיד יושב הראש משתדרג משמעותית.
אז נובו, בהצלחה, והעזרה של כולנו מובטחת לך.
ולסיום, היו אלה ארבעת השנים המהירות ביותר בחיי.
זכיתי להיות יושב הראש של האיגוד המובחר ביותר עם האנשים המדהימים ביותר.
בראש וראשונה יהודה הימן שלימד אותי המון דברים, שהראה לי כיצד מנהלים גוף ציבורי בשקט ובחוכמה,
וכמובן דורית ויפית המקסימות, שאמונות על כל הצד האדמיניסטרטיבי, ואיתן ואורן ואיל וגיל שלצערי נמנע ממנו להגיע , הכלכלנים/ מנהלי לקוחות הטובים ביותר בהתאחדות התעשיינים.
תודה רבה לכם.
וכמובן תודה רבה לכם, חברי התעשיינים, שמיניתם אותי לתפקיד, נתתם בי אמון וליוויתם אותי כל ארבעת השנים האחרונות.
שלכם,
יוסי אשכנזי
