רפורמת היבוא- תקינה

רפורמת היבוא- תקינה

רפורמת היבוא המקיפה שעברה במסגרת תקציב המדינה וחוק ההסדרים, תכנס לתוקפה ביוני 2022. לשרת הכלכלה והתעשייה תהיה הסמכות לדחות את הכניסה לתוקף ב-9 חודשים נוספים במידה ותחליט כי לא קם מערך אכיפה מספק.

לרפורמה שני נדבכים מרכזיים הקשורים זה בזה: מחד הקלות משמעותיות בבדיקות יבוא מוצרים בנמלי ישראל ומאידך, הגברה משמעותית של האכיפה.

  1. נדבך ראשון -הקלות בפיקוח -למעשה הרפורמה מאפשרת יבוא בשני מסלולים מקבילים לבחירת היבואן:

א.1 מסלול ראשון- הצהרה על עמידה בתקן הרשמי- כלל המוצרים למעשה  עוברים ליבוא בהצהרה בלבד. על היבואן תחול החובה לשמור על תיק מוצר ובו בין יתר הדרישות: תעודת בדיקה על התאמת הדגם לתקן הרשמי, צילום המוצר והתווית, תיעוד ערוצי הפצה ועוד.

למסלול זה יש מספר חריגים:

חריג ראשון- מוצרים שעדיין יידרשו בבדיקת דגם ובבדיקות כל משלוח (קבוצת יבוא 1 המוכרת היום):  ציוד הרמה; ציוד לחץ; אביזרים או מכשירים המשמשים במערכות גז פחמימני מעובה (גז בישול) ובכלל זה מכלי גז, ווסתים, מונים, ברזים, צנרת, מכשירים צורכי גז; אמצעי בטיחות אש וציוד לגילוי וכיבוי אש; ברזל לזיון בטון; מתקנים לילדים במגרשי משחקים; צעצועים לילדים עד גיל 3; מוצצים ופטמות; מחזיק מוצץ; בקבוקים וכלי אוכל להזנת תינוקות; כבלי חשמל למתח נמוך ובינוני.

לדודים, מוצרי השחזה ותרמוסטטים יוחד סעיף נפרד ומיוחד בחוק (אודות לפעילות ההתאחדות בנושא)- יישארו בקבוצה 1 למשך חצי שנה מתחילת הרפורמה. השרה תוכל להאריך בחצי שנה נוספת.

חריג שני- מוצרים שעדיין ידרשו בבדיקת דגם אחת לכמה שנים  (קבוצה 2)-  השרה בהמלצת ועדה שהוגדרה בחוק, תוכל לשייך לקבוצה זו.

 

א.2 מסלול שני- מסלול יבוא חדש למוצרים שהתקן הישראלי הרשמי אימץ תקן בינ"ל במלואו או עם התאמות לא מהותיות: יבואן במסלול זה,  אינו נדרש בעמידה בתקן הרשמי הישראלי.  אלא, עליו להצהיר כי המוצר שבמשלוח הוא המוצר אליו מתייחסות התעודות הבאות אותן יצרף לבקשה:

•תעודת בדיקה ממעבדה שהוסמכה ע"י ILAC, המעידה כי המוצר עומד בתקן הבינ"ל שאומץ בישראל

•תעודה של conformity assessment body על עמידה בדרישות רגולטוריות נוספות אם נדרשות באותה "אסדרה זרה".

בנוסף - היבואן יתחייב להשלמת הסימון הנדרש לפי הדין הישראלי ולהתאמת טובין שהם מכשירי חשמל לרשת החשמל הנוהגת בישראל טרם שיווקם

חריגים: בחוק עצמו ישנה "תוספת שלישית" בה מפורטים המוצרים/תקנים לגביהם לא יתאפשר לייבא לפי מסלול חדש זה. ואולם, הרשימה היא דינאמית, כאשר וועדות התקינה יאמצו את התקן הבינ"ל סביר להניח כי יתאפשר מסלול זה גם לתקנים אלה.

 

  1. נדבך שני- אכיפה

ב.1 תוספת כ"א משמעותית (46 משרות)  לזרועות פיקוח ואכיפה של הממונה על התקינה.

בנוסף, יתאפשר לממונה על התקינה להפעיל מעבדות בדיקה למאמץ הפיקוח בשלב שחרור היבוא.

תתבצע דגימה בכניסה לישראל (נמלים) ע"י אינדיקציית מערכת הערכת הסיכונים- מדובר בהפעלת מערכת הערכת סיכונים יחד עם זו של המכס, לטובת זיהוי משלוחים חשודים, שהיא מערכת לומדת שמסתמכת על הניסיון המצטבר.

וכפי שקיים גם היום, יבוצעו בדיקות בשווקים ע"פ מידע ממוקד ותכנון.

ב.2 הרתעה באמצעות סנקציות משמעותיות ליבואנים מפרי אמון- הגברת אכיפה מינהלית ע"י הגדלת סכומי עיצומים כספיים. הגדלה משמעותית לצורך הרתעה, כך שיבואן מפר עלול להגיע לעיצום של מיליוני שקלים; עצם הטלת העיצום תפורסם באתר משרד הכלכלה.

יבואן שמסר מידע כוזב בהצהרה:

450,000 שקלים (במקום 140,000) או מאסר 18 חודשים (במקום שנה היום).  תאגיד 900,000 ₪ (במקום 280,000)

יבואן, מוכר או יצרן שלא יעמדו בדרישות התקן הרשמי או התקן הבינלאומי החל עליהם יסתכנו בעיצומים הבאים:

יבואן- עיצום כספי של 10,000 ₪, אם הוא תאגיד- 25,000 ₪ במכפלה של כמות הטובין בתעודת המשלוח או סכום ה-CIF כפול 10, הנמוך מבניהם; (CIF- הסכם משלוח עלות, ביטוח ומשא בינלאומי, המייצג את החיובים ששילם המוכר לכיסוי העלויות של ההזמנה).

מוכר - 10,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד – בסכום של 25,000 שקלים חדשים במכפלה של כמות הטובין שנמצאו באתר בו התקיים הפיקוח או הסכום הנקוב בחשבונית הספק כפול 10, הנמוך מבניהם.

יצרן - 10,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד – בסכום של 25,000 שקלים חדשים.

הפרה חוזרת- הפרה נוספת תוך שנתיים מהפרה קודמת יוכפל הסכום.

ב.3. תוקם ועדת מעקב להתקדמות הפעלת מנגנון האכיפה- בראשות מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה.

ב.4  מגעים עם חברות ביטוח לצורך יצירת מוצר ביטוחי וחיתום יבואנים

ב.5 תוספת תקציבית:

  • 30 מיליון ₪ עבור בדיקות יזומות ביבוא.
  • 30 מיליון ₪ בגין שמירת יכולת לאומית לבדיקות מעבדה.

 

לסיום, יש לציין כי ברפורמה ישנם גם מספר צעדים המביאים להקלות על התעשייה:

  • יבוא חומרי גלם לתעשייה, יבוא דוגמאות, יבוא טובין המיועד לשימוש בהליכי יצור וטובין המיועדים לשימוש עצמי- לא יהיה צורך לשמור תיק מוצר.
  • אין חובת עמידה בדרישות הסימון בתקן למוצר שאינו מיועד לשיווק והפצה לציבור: דוגמאות, מוצר המיועד לשימוש בתהליכי היצור, מצרך המיועד לשימוש עצמי וחלקי חילוף לתעשייה.
  • בוטלה החובה על יצואן לעמוד בתקן הרשמי הישראלי
  • בוטלה חובת עמידה בתקן רשמי למוצר המיועד למחקר ופיתוח
  • פטור יצרן מחובת עמידה בתקן הרשמי במידה ועומד בתקן הבינלאומי שאומץ בישראל- ללא הצורך לעמוד בהתאמות לישראל (אלא אם התקן הוחרג ונמצא בתוספת השלישית).

מצ"ב מצגת הממונה על התקינה בנושא >>

לפרטים נוספים ניתן לפנות לעו"ד אייל פרובלר, יועמ"ש ההתאחדות, 03-5198835 eyalp@industry.org.il