אלבום חברות התעשייה וההיי-טק המובילות בישראל

בשנים האחרונות, לפני הקורונה, התובנות האלה קצת אבדו לנו. התחלנו להסתמך על יבוא זול ממדינות כמו סין ותורכיה, כשאנחנו מסונוורים מהמחיר הנמוך ומפקירים את העתיד: סוגרים מפעלים ומאבדים תשתית וידע. היבוא הזה לא טוב לנו; הוא פוגע ישירות באיתנות האסטרטגית של מדינת ישראל. אנחנו אוהבים לקרוא לעצמנו "סטארט-אפ ניישן", אומת ההזנקים, בשל המקום המרכזי שתופסת תעשיית ההיי טק במשק הישראלי. ואולם, הדרך בה מתנהלים הסטארט-אפים הללו דורשת שינוי כיוון. במציאות של היום, הסטארט-אפ קם סביב פיתוח רעיון, לעתים קרובות מבריק – וברגע בו הופך הרעיון לבר-יישום, מוכרים אותו לחברה בינלאומית כלשהי במחירים גבוהים, כדי לבצע "אקזיט" רווחי לשותפים שהקימו אותו והשקיעו בו. בעיניי זו התנהלות לא בריאה. כי מה אנחנו עושים כאן, בעצם? אנחנו מוכרים לעולם את ההמצאות הטובות ביותר שלנו, את היצירתיות, הידע והגניוס הישראלי, ומאפשרים למישהו אחר ליהנות מפירותיהם משום שהייצור עובר לחו"ל. התוצאה: קיבלנו הכנסות חד פעמיות מכובדות מאוד ממיסים, אבל שום דבר מעבר. הרבה יותר נכון בעיניי להמשיך את התהליך בארץ. לקחת את ההמצאות הללו ולייצר את תוצריהן בישראל; להפוך מ"סטארט-אפ ניישן" ל"סקייל-אפ ניישן". יש לנו בארץ טכנולוגיות, יש כוח אדם משובח, עומדים לרשותנו כל הכלים הנחוצים. אין סיבה שנייצא – זה Invented in Israel את הרעיון, ולא נייצר אותו. - זו גם פרנסה. זה ההבדל. Made in Israel כבוד, התרומה של תהליך כזה לחוסן הכלכלי של ישראל גבוהה פי כמה וכמה מאקזיט, מוצלח ככל שיהיה. מהתל"ג 20%- לחזור ל בנושא זה אני רואה את אחת ממשימותיי העיקריות. כדי לאפשר את המעבר אנחנו צריכים לבצע כמה התאמות בתעשייה, שהראשונה שבהן היא העלאת הפריון. זהו מרכיב חיוני ביכולת התחרות שלנו. רכיב נוסף הוא איכות כוח האדם. הבסיס שלנו מצוין, אך הוא מחייב הכשרה והתאמה של העובדים לתהליכים העכשוויים של ייצור מתקדם. האבטלה הקשה שגרמה הקורונה הביאה לפתחנו גם הזדמנות. בבת אחת התפנה כוח אדם משובח במספרים ניכרים. אנחנו יכולים לקחת היום אנשים בני עשרים, שלושים ולהציע להם הכשרה טכנולוגית לתעשייה במסלולים ספציפיים, לא תיאורטיים, שבסופם יוכלו לחזור למעגל העבודה. ואכן מועצת ד״ר רון תומר. ״התרומה של התעשייה הישראלית לחוסן הכלכלי של ישראל גבוהה פי כמה וכמה מעוד אקזיט״